הרבה מאיתנו מכירות את זה, יש זמנים בהם המחזור "משתגע". זוכרות איך בתקופת הקורונה, למשל, מילים כמו וסת ומחזור, שעד אז לא היינו רגילות להתקל בהן בעיתונות, פתאום עלו לשיח הציבורי? התופעה של שינויים בוסת היתה כה רווחת, שאי אפשר היה להתעלם מהקשר. בין אם בגלל הפחד מהדבקה שאפיין את הגלים הראשונים, ובין אם בגלל המחלה עצמה – נשים רבות סבלו משינויים במחזורים שלהן. מחקרים מאותה תקופה מראים זאת בבירור.

​

מה הקשר בין הקורונה למלחמה אתן שואלות? התשובה היא סטרס. לגוף שלנו לא ממש אכפת מה הגורם, האם זה מחלה או סערת רגשות. מה שבטוח הוא שסטרס, או מתח, בין אם נפשי או גופני, יכול בהחלט לגרום לשינויים במחזור החודשי. מידת ההשפעה של סטרס על האיזון ההורמונלי ועל המחזור החודשי משתנה מאישה לאישה, ונשים שנחשפו לאירועים דומים יכולות להגיב פזיולוגית בצורה שונה. כמו כן קיים הבדל בין חשיפה למתח באופן כרוני לעומת מאורע אקוטי. 

​

מדוע כל אחת מאיתנו מגיבה בצורה שונה וכיצד השינויים הללו באים לידי ביטוי?

הורמונים בגופנו נמצאים באיזון עדין ובתנודתיות מתמדת, ומשפיעים אחד על השני במסגרת 'צירים הורמונליים': הורמון מופרש מבלוטה מסויימת, ומשפיע על בלוטה אחרת ועל ההורמונים המופרשים ממנה, שמשפיעים על הבלוטה הבאה וגם על הבלוטות הראשונות בציר. ישנם מספר צירים מקבילים אשר ביניהם יחסי גומלין מורכבים. 

​

כיצד אם כך נקבע האופן בו כל אחת מגיבה? 

ראשית, יש משמעות לתזמון. תפקודים הורמונליים בגופנו יכולים להגיב במספר דרכים לאירוע סטרסוגני, בהתאם לרמות האסטרוגן והפרוגסטרון בזמן החשיפה לסטרס, שעולות ויורדות בשלבי מחזור האישה. כלומר, בשלבים שונים של המחזור החודשי התגובה לסטרס תהיה שונה. הורמון נוסף שמשתתף באופן בו אנו מגיבות לסטרס הוא הסרוטונין שמשתנה גם הוא מאישה לאישה. בנוסף, גם לגורמים כמו מטבוליזם, תזונה ומשקל גוף ישנה השפעה. ההטרוגניות הזו מקשה על מחקר בתחום ועל ההבנה של הנושא, שעדיין נחשב אניגמטי במידה מסויימת. עם זאת, ישנן תופעות שכן הוכחו:

​

הורמוני הסטרס (קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין) המופרשים כתוצאה ממתח נפשי ו/או פיזי (כגון מחלה) משפיעים על הציר ההיפותלמי-היפופיזרי-אדרנלי וכתוצאה מכך משבשים את האיזון ההורמונלי שבין היתר אחראי על סדירות המחזור החודשי. זאת הסיבה, שבתקופת הקורנה נשים רבות סבלו משינויים בוסת. 

כתוצאה מכך, גם אצל מי שהמחזורים שלה סדירים בדרך כלל, יתכן שלאחר טראומה נפשית הוסת תופיע מוקדם או מאוחר מהרגיל, וסתות יכולות להתרחק אחת מהשניה (אוליגומנוריאה) או אפילו להיעדר (אמנוריאה) לפרק זמן מסויים. גם סימפטומים כמו כאבי מחזור ומצבי רוח יכולים להשתנות כמו גם אופי הדימום שיכול להיות קל או כבד מהרגיל. עם זאת, חשוב לציין שאין בהכרח קורלציה בין מידת הסטרס לבין ביטויים של שינויים בוסת. יתכן שאישה מסויימת תחווה טראומה נפשית משמעותית מאוד שתסב לה סבל רב, אך כלל לא תתבטא בשינוי במחזורים שלה, ולהפך. מחלה קלה או אירוע סטרסוגני שיכול להתפס כ"לא נורא" עבור אחרים, יתכן ועבור אישה אינדיבידואלית יהיה טראומטי ויתבטא בין היתר בשינויים בוסת. 

עם זאת, כן נמצא קשר בין מידת הסטרס על פי דיווח עצמי בשאלונים לבין סדירות המחזור. כמו כן, חשוב להבין שיתכנו הפרעות הורמונליות שישפיעו על תפקוד השחלות ועל הביוץ אך כלל לא יתבטאו באי סדירות במחזור החודשי או באופי הדימום, כך שלא תמיד נדע על קיומן. 

​

שיבושים הורמונליים אלו יכולים להוביל לירידה בריכוז האסטרוגן. לירידה באסטרוגן יש השפעות רבות על גופנו, גם מחוץ למערכת הרביה. בין היתר רמה נמוכה יכולה להוביל ליובש נרתיקי וכתוצאה מכך לכאבים בזמן יחסי מין (דיספראוניה). דיספראוניה עלולה להופיע גם כתוצאה מכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן, תופעה שיכולה לנבוע או להחמיר גם היא כתוצאה מסטרס פסיכולוגי. התפקוד המיני אם כן, יכול להפגע בתקופות סטרס במספר מנגנונים. כך שאף על פי שהחשק המיני לעיתים עולה בזמן מלחמה, עדיין יתכן שההנאה מחדירה תפגע.

שינוי נוסף שהוכח במחקרים הוא הפרעות בביוץ. עליה ברמת הורמון הLH שמתרחשת באופן טבעי לפני הביוץ, עלולה להפגע, דבר שיתבטא בהיעדר ביוץ, ולפיכך בפגיעה ביכולת להרות באותו מחזור. אך ברב המקרים לא תתרחש פגיעה בפריון לאורך זמן ממושך. 

​

אף על פי ששינויים במחזור החודשי עלולים להחוות כתופעה דרמטית עבור נשים רבות, מדובר על פי רב במצב הפיך וחסר השפעה ארוכת טווח. רב המקרים יחלפו באופן עצמוני בחלוף הגורם/האירוע הסטרסוגני. מחקרים מראים שגם במצב של אמנוריאה (היעדר וסתות מעל 3 חודשים באישה שהיו לה מחזורים סדירים או מעל 6 חודשים באם המחזורים היו לא סדירים) מעל 80% מהנשים יקבלו וסתות ברגע שהגורם הסטרסוגני יחלוף (ואף כאשר מוציאים את אוכלוסיית הנשים שסובלות מהפרעות אכילה, שתי קבוצות שלרב נחקרות יחד, מדובר בשיעור גבוה יותר). עם זאת, במידה והמצב של וסתות מרוחקים ממשיך לאורך שנים, מכל סיבה שהיא, עלולות להיות לכך השלכות בריאותיות כגון עליה בשיעור מחלות לב וכלי דם, פגיעה בפריון ובצפיפות העצם, ואף עליה בסיכון לסרטן רירית הרחם. לכן, חשוב להעלות מודעות לכך ובמידת הצורך לבצע בירור ולשקול טיפול תרופתי.

 

לסיכום, סטרס, על צורותיו השונות, עלול להשפיע על המחזור החודשי בכמה מנגנונים. אם את חווה שינויים במועד הוסתות, בכאבי המחזור ובאופי הדימום, או אם מופיע כאב בזמן יחסי מין - את לא לבד. לרב מדובר במצב חולף שאינו פוגע בבריאות, ושאין לו השלכות משמעותיות על העתיד. עם זאת, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית כיוון שהמצב מהווה אינדיקציה לכך שמדובר באירוע טראומטי עבורך, ויתכן וסיוע נפשי, תזונתי או ליווי ע"י צוות המשלב מומחים ממספר תחומים יכול לסייע לך. בנוסף, אם את מתקשה להכנס להריון, או אם המצב של אי סדירות הוסתות מתמשך - מומלץ בהחלט לפנות ליעוץ רפואי אצל רופא/ת נשים.

 

 

מקורות:  

 

1. Podfigurna, Agnieszka, and Blazej Meczekalski. “Functional Hypothalamic Amenorrhea: A Stress-Based Disease.” Endocrines 2, no. 3 (July 24, 2021): 203–11.

2. Sanders, Katherine A., and Neville W. Bruce. “PSYCHOSOCIAL STRESS AND THE MENSTRUAL CYCLE.” Journal of Biosocial Science 31, no. 3 (July 1999): 393–402.

3. Achmad, Luana Nantingkaseh, Batara Imanuel Sirait, and Gerald Mario Semen. “The Relationship between Stress Levels and Menstrual Cycle Regularity in Students of the Faculty of Medicine, Universitas Kristen Indonesia, Class of 2017.” International Journal of Medical and Health Research, n.d.

4. Tabassum, Afshan, Sadaf Ahmed, and Shamoon Noushad. “Menstruation; A Cause Of Recurrent Emotional Stress In Young Females.” Annals of Psychophysiology 2, no. 1 (December 1, 2015)

5. Edozien, Leroy C. “Mind over Matter: Psychological Factors and the Menstrual Cycle,” n.d.

6. Perkins, Rebecca B, Janet E Hall, and Kathryn A Martin. “Aetiology, Previous Menstrual Function and Patterns of Neuro-Endocrine Disturbance as Prognostic Indicators in Hypothalamic Amenorrhoea,” n.d.

7. Gilbrech, Katherine Iris. “The Impact of Stress on the Menstrual Cycle,” n.d.