מחזור ג' 2020-2021

"בגוף אני מבינה" – הכשרה למטפלות להעברת קבוצה טיפולית מקוונת המתמקדת בעבודת גוף-נפש לנשים נפגעות טראומה מינית

 

קבוצה טיפולית מקוונת וייחודית, שנולדה באפריל 2020 כתגובה לקושי שחוו מטופלות המרפאה הרב תחומית לטיפול בטראומה מינית במהלך הסגר הראשון, הציעה לנפגעות טראומה מינית מרחב ללימוד ולתרגול כלים וטכניקות לוויסות עצמי בהיסמך על גוף הידע של פסיכותרפיה סנסומוטורית ו-Somatic Experiencing. הקבוצה תשמש בסיס לתוכנית לימוד והדרכה (יום עיון מרוכז והדרכות קבוצתיות בעקבותיו) לעובדות במרכזים/מרפאות לטיפול בנפגעות טראומה מינית, שבתומה יוכלו צוותים אלה להעביר קבוצות מקוונות דומות. בנוסף, אנו מבקשות ליצור "ערכה דיגיטלית" של סרטונים וקבצי קול ממוקדי עבודת גוף מותאמים לתכני ולצרכי הקבוצה ושיוכלו לשמש גם לטיפולים פרטניים ואת המטופלות באופן עצמאי במהלך ואחרי סיום הקבוצה.

מובילות הפרוייקט:

זהר ברסקי – MSW , בוגרת התוכנית לפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית של אוניברסיטת ת"א, מטפלת, מנחת קבוצות ומדריכה במרפאה הרב תחומית לטיפול בנפגעות טראומה מינית במרפאת מבוגרים נתניה, השייכת לבי"ח "לב השרון".

מרצה בתחומי טראומה מורכבת ודיסוציאציה עבור קהלי בריאות הנפש,רווחה ושיקום, מרצה אורחת ומדריכה בתוכנית ההכשרה האינטגרטיבית לטיפול בטראומה מינית, ביה"ס ללימודי המשך בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א. מטפלת ומדריכה בקליניקה פרטית בת"א, מדריכה קלינית של צוות המטפלות ב"בית אמיתי" – קהילה טיפולית לנפגעות מינית בילדות, השייכת לעמותת עלם. מטפלת באוריינטציה דינמית וכמו כן בעלת הכשרה ב – EMDR, DBT.

ד"ר שרון גל ון-ראלטה – פסיכולוגית קלינית מומחית וד"ר לפסיכולוגיה. מטפלת ומדריכה במסגרת המרפאה לבריאות הנפש למבוגרים בנתניה ובמסגרת המרפאה הרב תחומית לטיפול בנפגעות טראומה מינית, ומעבירה הרצאות בתחום הטראומה המורכבת והקשר בין טראומה למערכת העצבים. מרצה אורחת ומדריכה בתוכנית ההכשרה האינטגרטיבית לטיפול בטראומה מינית, ביה"ס ללימודי המשך בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א. לומדת ומטפלת ב"קבוצת שיח לפסיכותרפיה התייחסותית" ומטפלת גם במסגרת EQL ובמסגרת קליניקה פרטית ברמות השבים. עובדת עם מבוגרים ועם בני נוער ומשלבת בעבודתי אוריינטציה דינאמית עם כלים ממוקדים (SE, PE, EMDR) לוקחת חלק גם בתוכנית הכשרה משותפת למשרד הבריאות ו ל- MAPS לטיפול מלווה MDMA בפוסט טראומה.

"מרפאת קמה" - מרפאה רב מקצועית לטיפול וליווי נשים וזוגות אשר חוו אובדנים במעגל הפוריות 

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה הינו בית חולים מרחבי החולש על אוכלוסייה עצומה מספרית ומגוונת מאד.החטיבה למיילדות וגינקולוגיה הינה מהגדולות בארץ.
כיום קיימים מענים טיפוליים מצומצמים לנשים וזוגות אשר חוו אובדני הריון באזור הנגב בכלל, ועוד פחות מענים מותאמים תרבותית עבור נשים ערביות בדואיות.
בימים אלו נפתחת " מרפאת קמה" – מרפאה רב מקצועית, לטיפול רגשי ונפשי לנשים וזוגות אשר חוו אובדנים במעגל הפוריות. המרפאה מתקיימת במסגרת החטיבה למיילדות וגניקולוגיה. חטיבה הדוגלת בראיית המכלול הרחב של צורכי המטופלות, בדגש על האוכלוסייה המגוונת בנגב והאוכלוסיה הבדואית בפרט.
הפרויקט בליווי קרן בריאה, כולל יצירת קהילת אנשי מקצוע לשיתוף ידע וקידום טיפול רגיש ומותאם תרבות. הפרויקט יכלול השקת כנס/וובינר ארצי עבור מטפלים מדיסציפלינות שונות שמטרתו - הנגשת מורכבות הטיפול והעלאת מודעות להתמודדות נשים עם אובדנים במעגל הפוריות, ופיתוח מקצועי של צוות המרפאה.

נשות צוות המרפאה ושותפות לפרויקט:
צוות פסיכוסוציאלי: עו"ס בותיינה אלעטאונה, עו"ס בטי כהן , עו"ס דפנה גרוס אוריין.
צוות רפואי: ד"ר שמרית יניב סלם, ד"ר תמר כוסף, ד"ר חיה ריביצקי אייזנר.

מובילות הפרויקט:
ד"ר ספיר ביטון- סטאזרית לרפואה בבית החולים אסותא אשדוד, בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון. מתוך הקושי האישי ולאחר חוויה של לידה שקטה במהלך הריוני הראשון והתמודדות גופנית ונפשית מורכבת לאחריה, בחרתי לפעול על מנת לייצר שינוי בחוסר הקיים בנגב וחברתי לקבוצת נשות מקצוע מדהימות אלו במטרה זו. אני מאמינה כי זוהי חלק מהחובה שלי כמי שרואה את עצמה חלק ממערכת הבריאות, לייצר שינוי בתוך המערכת ובייחוד בפריפריה, בה גדלתי ואליה אני משתייכת, על מנת לאפשר לנשים לקבל טיפול רפואי ונפשי, איכותי וללא עלות.

בותיינה אלעטאונה-  MSW, בוגרת אוניברסיטת בן גוריון, עו"ס בכירה בשירות לעבודה סוציאלית במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. מדריכת עובדים סוציאליים, נמנית עם סגל ההכשרה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בסבבים קליניים של סטודנטים בביה"ח. מנחת קבוצות מוסמכת ובעלת הכשרה לטיפול ב CBT. נמנית עם צוות מוכשר לטיפול בנשים נפגעות תקיפה מינית בחדר האקוטי בביה"ח ועובדת בחטיבה למיילדות וגניקולוגיה. מנהלת מרפאת "קמה" ביחד עם צוות המרפאה המופלא שלנו.


ד״ר שמרית יניב סלם- בוגרת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותוארMD  מאוניברסיטת בן גוריון, רופאה בכירה בחטיבה למיילדות וגניקולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. מומחית ברפואת האם והעובר, מטעם אוניברסיטת טורונטו, ובוגרת התוכנית למנהיגות בחינוך רפואי מטעם מכון מנדל. מלווה נשים במגוון מצבים רפואיים במרפאה להיריון בסיכון גבוה, וביחידה לסיכון גבוה. נמנית עם צוות מוכשר לטיפול בנשים נפגעות תקיפה מינית בחדר האקוטי בביה"ח. נמנית עם צוות מרפאת "קמה".

תוכנית הדרכת אמהות לביצוע החייאה והתמודדות עם מצבי חירום בתינוקות וילודים בנגב

שיעור תמותת תינוקות בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל גדול כמעט פי שלושה מהשיעור הארצי. חלק ממקרי המוות משני למחלות גנטיות ומומים מולדים אך חלק גדול מאוד הינו משני לתאונות ביתיות דוגמא השתנקות וחנק, הרעלות, מחלות זיהומיות וסיבות אחרות כגון מוות בעריסה. בחלק מהיישובים המוכרים אין אמבולנס נגיש במקרי חירום וזמן ההגעה הינו ארוך מאוד, בישובים הבלתי מוכרים המצב אף עגום יותר עם מחסור קשה בהקצאת ונגישות אמבולנס ומתן מענה במצבי חירום. התוכנית הינה הכשרת נשים ואמהות למתן עזרה ראשונה, כישורים לביצוע החייאה בסיסית, זיהוי מוקדם של מצבי חירום אחרים ומסכני חיים כמתואר וכיצד יש להתמודד במצבים אלה. את ההכשרה הם יעברו בקבוצות קטנות קרוב למקום מגוריהם בשפה הערבית. את הסדנאות יעבירו סטודנטיות לרפואה וסיעוד שלפני כן יעברו הכשרה ע"י רופאי ילדים והדרכה קצרה על אופן העברה סדנה עם תירגולים וסימולצית מקרים. הסדנא תהיה בת

3-4 שעות שיהיה חלק תיאורטי קצר אך החלק המשמעותי יהיה חלק עם תרגול עם בובות.

עוד כחלק מחומר נלווה נעבוד על הכנת חוברת הדרכה קצרה 3 עמודים לדרכי התמודדות , פרוטוקול החייאה קצר נגיש וכמוכן ועל כמה סרטונים קצרים בשפה הערבית. בסופו של דבר הייתי רוצה לבנות מערך של אמהות - נציגות בכל ישוב שהן גם יעבירו את המידע לאמהות אחרות.

מובילות הפרוייקט:

הדיל אלסאנע - רופאה מתמחה בפנימית בבית חולים סורוקה, במקור מלקיה, היום מתגוררת בבאר שבע עם בן זוגי. בנוסף לעבודתי אני גם פעילה חברתית כאשר פעילותיי העיקריות הינן בהעצמת נשים בדואיות - בעיקר בפיתוח בכלים ליצירת מסגרת של עצמאות כלכלית ועידוד נערות להמשיך את לימודיהן האקדמיים, וזאת בנוסף להיותי חברה באגודת הרופאים הערבים בנגב - שם בעיקר עבדתי להנגשת שירותי בריאות כלל האכולסיה בנגב ובעיקר בבכפרין הבלתי מוכריםו בתקופה האחרונה ניהלתי את הקמפיין להעלאת מודעות למגפת הקורונא בקרב החברה הערבית בנגב ותיפקדתי כחלק ממערך חדר חירום מקומי המנסה לתת מענה לצרכי האזרחים בכפרים הבלתי מוכרים .


בראאה אבו קרן - סטודנטית לרפואה בשנה שישית באוניברסיטת בן גוריון, במקור מכפר לקיה, מתגוררת בבאר שבע בתקופת הלימודים ועובדת בבית חולים סורוקה בתור עוזרת מחקר בחטיבה הגניקולוגית. בנוסף, אני חברה באגודת הרופאים הערבים בנגב האחראית על פיתוח תוכניות ומיזמים בתחומי הבריאות בחברה הבדואית בנגב. לאחרונה התנדבתי לעזור בקמפיין להעלאת המודעות נגד נגיף הקורונה דרך כתיבת פוסטרים, יצירת סרטים והנגשת מידע לאוכלוסיה.

מרכז בדרכך

הקמת יחידת טלמדיסן למרכז "בדרכך" והכשרה למתן בשורה מרה לצוות. מרכז "בדרכך" הינו מרכז חדשני ייחודי רב-תחומי שהוקם בשיבא על מנת להושיט יד למטופלות הנזקקות לסיום הריון ולהקל, ולו במעט, על החוויה הכואבת. תחת קורת גג אחת יושבים אנשי רפואה, סיעוד ופסיכולוגיה, ולמטופלות ניתנת האפשרות לקבוע תורים מראש ולסיים בפרק זמן קצר את התהליך. 

מובילות הפרוייקט:

ד"ר דליה אדמון, מנהלת מרכז "בדרכך", רופאת נשים מעל שלושים שנה, רובן במרכז הרפואי על שם שיבא. אני מנהלת את חדר המיון, חלון הראווה של הגינקולוגיה, נקודת המפגש האקוטית עם המטופלות שלנו. במקביל אני עוסקת מעל עשור בחינוך רפואי במסגרת החוג לחינוך בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל- אביב, עם דגש מיוחד על תקשורת רפואית.מצטרפות אליי למסע צוות אחיות מסור וצוות פסיכולוגיות ועובדות סוציאליות הרואות בעבודתן שליחות. הצוות מונה 4 רופאות, 2 אחיות, עובדת סוציאלית, 3 פסיכולוגיות ומתאמת שירות*

אנשי הצוות:

צוות רפואי - דר' דליה אדמון, דר' יעל הראל, דר' מיכל קירשנבאום, דר' הילה להב-עזרא.

צוות סיעודי – הילה בנדט, רותם קוז'וקארו.

צוות פסיכוסוציאלי – רשף בתיה, חזקיהו שירה, מילמן מעין, נעמי עורקבי.

מתאמת שירות – דורית ללה-זדה.

אם לאם - למגזר הבדואי

תכנית "אם לאם" לאמהות מהמגזר הבדואי בנגב. אם לאם היא תכנית קהילתית שמטרתה לספק לווי ותמיכה לאימהות לתינוקות עד גיל שנה. במסגרת תכנית זו, מתנדבות, שהן עצמן אימהות, עורכות ביקורי בית בביתן של האימהות המבקשות תמיכה. התוכנית, שפותחה בארה"ב, פועלת מזה 20 שנה במספר יישובים בארץ (ירושלים, תל-אביב ואזור הצפון). המרכז לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בראשותה של פרופ' ג'ולי צוויקל, מפעיל זו השנה ה-16 בבאר-שבע ואזור הדרום. המרכז מציע לאימהות באזור הנגב הזדמנות לחוות קשר תומך ומזין, במטרה להקל על הקשיים הנלווים לשנה הראשונה שלאחר הלידה.  

 

מובילות הפרוייקט: 

אילנה שמידט- רכזת תכנית אם לאם MA בלימודי משפחה ופסיכותרפיה דיאדית.

ד"ר סמירה אלפיוני זיאדנה- אחות החוקרת את התחום של נשים בדואיות המתמודדות עם טראומה לאחר לידה מזל טהר- מנהלת אדמיניסטרטיבית המרכז לחקר וקידום בריאות האישה אונב' בן גוריון בנגב

פרופ' ג'ולי צוויקל - מנהלת המרכז לחקר וקידום בריאות האישה אונב' בן גוריון בנגב, 

פסיכותרפיסטית ומרצה להורות חיובית.

פרופ' אפרת הוס - סגנית מנהלת המרכז לחקר וקידום בריאות האישה אונב' בן גוריון בנגב, עבודה סוציאלית ומרצה בטיפול באומנות.

לימור ניאגו - רכזת תכנית אם לאם MSW עבודה סוציאלית פסיכותרפיסטית 

 בגוף ראשון - מטראומה אישית לצמיחה חברתית

הפרוייקט: לדבר על הפגיעה בגוף ראשון ולשנות על ידי כך את יחס החברה לנפגעות טראומה מינית.  

התוכנית תלווה קבוצת הכשרה מקצועית לנשים המתמודדות עם רקע של פגיעה מינית ואשר מבקשות להוביל שינוי. נשים אלו יפעלו במסגרת שתאפשר שימוש בנסיונן הכואב ותמנף אותן לעשיה חברתית, אשר תרחיב ידע ומודעות לנושא הפגיעה המינית. המשתתפות יעברו הכשרה קבוצתית, מקצועית ופרטנית על ידי צוותים מקצועיים שייבחרו על ידי צוות מרכז הסיוע ועל ידי יועצות חיצוניות מומחיות בתחומן. הכשרה אשר תעניק להן כלים לשינוי אישי וחברתית. היעדים יתמקדו בשינוי היחס של מערכות הבריאות ואחרות (מסגרות טיפוליות, שיקומיות, אשפוזיות ומשפטיות) כלפי טראומה מינית והשמעת קולן של הנפגעות בפני גורמי הטיפול ומקבלי ההחלטות.

מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – חיפה והצפון הוא ארגון ללא מטרות רווח,
שמטרתו מאבק באלימות מינית על כל סוגיה.
המרכז הוקם בשנת 1979 , ומספק שירותים למחוז חיפה והצפון ב 41- רשויות -
מחדרה עד הגליל העליון - הכולל מעל למיליון ילדים, בני נוער ומבוגרים. מטרות
המרכז הן: לתמוך בנפגעות ונפגעי אלימות מינית ומשפחותיהן, לפעול בקרב ילדים
ונוער למניעת אלימות מינית, להעלות את מודעות חברי הקהילה ואנשי המקצוע
לאלימות מינית והשלכותיה ולהגן על זכויותיהם.
מרכז הסיוע מחזיק בניסיון מקצועי של מעל 41 שנים לטיפול באלימות מינית. המרכז
פועל 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה כדי להילחם באלימות מינית, לסייע לנפגעות
ונפגעים ולקדם חברה שוויונית ומכבדת יותר לילדינו. העמותה שואפת בראש
ובראשונה למנוע את הפגיעה הבאה, או לפחות להגיע לנפגע/ת קרוב ככל הניתן
לפגיעה כדי למזער ככל הניתן את הנזקים הנפשיים שגורמת שמירת הסוד.
אין עוד גוף הנותן מענה דומה ומעטפת רחבה לכל תושבי חיפה והצפון, בכל הקשור
לאלימות מינית.
מרכז הסיוע פועל כדי להעניק סיוע נפשי ומעשי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית
וקרוביהן וכדי להיאבק בתופעת האלימות המינית נגד נשים, ילדים וגברים. המרכז
פועל למיגור האלימות המינית באמצעות פניה לקהילה ותוכניות חינוך לילדים ונוער
בבתי ספר ובמסגרות לנוער בסיכון. בנוסף, המרכז מלמד אנשי מקצוע להתמודד עם
אלימות מינית, ולגעת בנושאי תקיפה מינית, בצורה מושכלת ורגישה.
יצירת מערכות קהילתיות המאפשרות טיפול מותאם לצרכי הנפגעות והנפגעים (רווחה,
משפט, ביטוח לאומי, תעסוקה, חינוך, פסיכולוגיה). מרכז הסיוע פועל לשינוי
בהתייחסות החברתית לפגיעות מיניות מכל סוג שהוא תחת המוטו: לתמוך – לחנך –
לשנות.

מובילת הפרוייקט: שרי ברו, רכזת הכשרות מקצועיות, מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון.

כמנהלת מחלקת ההכשרות המקצועיות אחראית על פיתוח תכנים מקצועיים, הדרכת מנחים, הפקת אירועים וימי עיון ושיווק. בעלת ניסיון עשיר של מעל ל-15 שנים בתחום אלימות מינית - הכשרות, סיוע, ליווי והנחייה. מנחה בכירה לקהלים מקצועיים מתחומי: חוק ומשפט, טיפול, סיעוד וחינוך. מנחה קבוצות תמיכה לאמהות שילדיהם נפגעו מינית. מלווה נשים וגברים שנפגעו מינית ומשפחותיהם  בהליכים משפטיים, רפואיים וטיפוליים. בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי ותואר ראשון במדעי ההתנהגות מגמת פסיכולוגיה. 

בדיקה גניקולוגית בקצב שלך/ שלה

 

הפרוייקט יתמקד בבדיקה הגינקולוגית וכיצד ניתן לשפר אותה עבור המטופלות, באופן שתחווה כ" ידידותית" למטופלת, וזאת על רקע מודעות הולכת וגוברת בקרב צוותים רפואיים לצרכי המטופלות בבדיקות אלה מחד, ולעדויות רבות על בדיקה גינקולוגית שנחוותה כטראומטית וכואבת מצד נשים רבות, מאידך. הפרוייקט יפנה ל-2 קהלי יעד, האחד- לנשים הנבדקות והשני-לרופאים\ות, מיילדות, טכנאיות אולטרסאונד וכל צוות רפואי הבודקות\ים נשים. בפרוייקט נעשה שימוש בסרטוני וידאו (קליפים קצרים): בקליפים המיועדים למטופלות עצמן, בכוונתינו להסביר על אבחנות שכיחות, מה כוללת בדיקה גיניקולוגית ונגזרותיה (החדרת ספקולום, ביצוע בדיקות PIPELLE, PAP, הכנסת IUD, צילום רחם וכו') וכיצד היא מבוצעת, וגם טיפים עבורן איך הן יכולות לשפר את התקשורת עם הרופא, ולהפוך את הבדיקה לפחות כואבת ופחות טראומטית.

מטרתינו הינה לצלם קליפים אלו בעברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית בשפה נגישה.

בקליפים המיועדים לצוות רפואי- בכוונתינו ללמד על האבחנות השכיחות שגורמות לכאבים (כגון, וסטיבולודיניה, וגיניזמוס וכיו"ב), כיצד יש לבצע את הבדיקה בצורה נכונה כדי לקבל מידע רפואי מספק תוך כדי דגשים איך להפוך את הבדיקה לפחות כואבת למטופלת ותוך מקסימום שליטה של המטופלת בבדיקה. הסרטים יהיו נגישים לצוות דרך האיגודים המקצועיים (הר"י ומרש"ם).

מובילות הפרוייקט:

 

ד"ר סרין ג'אבר - בת 30 מתמחה שנה חמישית בגיניקולוגיה בהדסה הר הצופים.

במהלך עבודתי אני נחשפת לאוכלוסיה הטרוגנית, והבנתי שמה שמשותף להרבה נשים הוא הפחד מכאב בזמן בדיקה גניקולוגית, שגם מהווה סיבה להרבה נשים להימנע מביקורת רופא נשים. מעוניינת להעלות מודעות אצל נשים באופן כללי, ובמגזר הערבי בפרט. מטופלות ערביות נתקלות באופן יומיומי בצוות רפואי שאינו מדבר ערבית- דבר שמוסיף לפוביה ופחד מבדיקה רפואית בכלל ובדיקה גיניקולוגית בפרט.

 

ד"ר הדס אלוש קם - בת 34 מתמחה ברפואת נשים בבית החולים הדסה הר הצופים זו השנה השלישית. בשנה האחרונה אני מפעילה מרפאת 'לידה מתקנת' שמטרתה לתכנן תוכנית לידה לנשים עם פוטנציאל לחווית לידה טראומטית בין אם ע"ר פגיעה מינית, לידה שקטה, הפרעות חרדה ובין אם ע"ר לידה טראומטית בעבר.

 

פרופ' אחינעם לב שגיא - מומחית בגינקולוגיה משנת 2006. התמחתה בתחום המחלות של הפות והנרתיק (מחלות וולוו-וגינליות) ועוסקת בתחום זה משנת 2008. עובדת כרופאה במרכז בריאות האישה של שירותי בריאות כללית ברמת אשכול, ירושלים, כרופאה בכירה במחלקת נשים ויולדות בהדסה הר-הצופים ובמרפאתה הפרטית. עוסקת בהוראה ובמחקר במטרה לקדם את תחום התמחותה ולמצוא פתרונות רפואיים לבעיות שכיחות הסובלות מהתעלמות וחוסר מודעות. נחשפת למקרים רבים של נשים הסובלות מכאבים ועיכוב באבחנות גינקולוגיות ומחפשת דרכים לשפר את השירות הרפואי שנשים אלה מקבלות בשגרה.

בניית מרפאת סכרת הריון וירטואלית לשירות נשים בפריפריה הצפונית

 

סכרת הריון היא הסיבוך השכיח ביותר בזמן הריון. נשים עם סכרת במהלך ההריון ולקראת הריון מהוות כ-12% מהאוכלוסייה של היולדות באזורנו. נשים אלו צריכות לשמור על איזון סוכר קפדני.

שינויים בטיפול על מנת להגיע לאיזון סוכר קפדני ולמנוע סיבוכים אלו הם על בסיס שבועי ולפעמים יום יומי. מאחר וכך, דרוש קשר רציף עם צוות מרפאת סכרת הריון. מרכז רפואי פדה-פוריה מעניק שרות רפואי לאזור טבריה, עמק בית שאן, הגולן והגליל. זהו אזור הפריפריה החברתית, הגאוגרפית והכלכלית של מדינת ישראל. המטופלות שלנו, רבות מהן בנות מיעוטים או מגיעות ממעמד סוציואקונומי נמוך ועל כן חסרות את המשאבים על מנת לבצע מעקב הריון כנדרש. חלק מהמטופלות שלנו נוסעות מעל לשעה לכל כיוון על מנת להגיע למרפאה.

 ברצוננו לבנות מערכת לניהול המרפאה הוירטואלית. מדובר במערכת חדשנית, שנכון להיום, אינה קיימת במערכת הבריאות.

 

יכולות המערכת יהיו כדלקמן:

1. קבלת עקומות סוכר מהמטופלת וניתוח הנתונים של עקומות אלו.

2. מתן פלטפורמה להתייעצות עם צוות המרפאה, כל אחת בתחומה.

3. שליחת תזכורות יומיות לביצוע בדיקות הסוכר ותיעוד התוצאות.

4. נבחנת אפשרות לקבלת נתונים ישירות מהגלוקומטר (מכשיר למדידת סוכר) לתוך המערכת הוירטואלית.

5. הטמעת הנתונים במערכת של המרכז הרפואי לצורך תיעוד, בקרת איכות ומחקרים עתידיים.

מובילות הפרוייקט:

ד"ר ענב יפת רופאה מומחית ברפואת נשים ומיילדות ובעלת תואר PHD במדעי הרפואה בנושא סיבוכי רקמת העור בסכרת. עוסקת ברפואת האם והעובר ובסכרת בהריון. בשנת 2019 הקימה את מרפאת סכרת בהריון במרכז רפואי פדה-פוריה.

המרפאה נותנת שרות רפואי וליווי צמוד לנשים הרות להן התפתחה סכרת הריונית, נשים הרות עם סכרת טרום הריונית ונשים עם סכרת המתכננות הריון. המרפאה  משרתת את אזור הצפון המזרחי, העמקים, הגליל והגולן.

 

גב' לילך יעקב שביט, אחות מומחית קלינית בסוכרת, בעלת תואר שני בסיעוד. מתאמת תחום סוכרת במרכז רפואי פדה-פוריה משנת 2011. מתנדבת שנים ארוכות באגודה לסוכרת נעורים (JDRF) כעת כאחות אחראית במחנות הקיץ של האגודה ומרצה בנושא סוכרת והתמודדות עם המחלה.

מקוונות אלייך

 

המחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בהדסה מאשפזת בנות ובנים בגילאי 18-1, אולם למעלה מ %80 מתפוסת המחלקה הינה בנות. המטופלות מתקבלות למחלקה לרוב על רקע דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, והחמרה של אובדנות. בחלק ניכר מהמקרים יש רקע של טראומה, כולל טראומה מינית ואלימות.

 

במהלך האשפוז רבות מן המטופלות חוות תנודתיות במצב הרוח וסימפטומים נוספים. המטופלות עוברות הערכות קליניות המתבצעות כפעמיים בשבוע, ללא כלי אבחון ומעקב אובייקטיביים. לאור זאת, ישנו קושי להעריך את מצבן של המטופלות על בסיס יומי, לאמוד את מידת השיפור במצבן לאורך זמן, ולבחון האם יש קשר בין הסימפטומים הנפשיים לבין השינויים ההורמונליים שהן חוות במהלך המחזור החודשי.

 

על מנת לענות על הפער הנ"ל הוכנסו בארצות הברית ובאירופה אמצעי הערכה ממוחשבים המציגים את רמת הסימפטומים על גבי גרפים לאורך זמן, בהסתמך על מילוי שאלונים קליניים יומי. השאלונים מתמקדים בסימפטומים קליניים, כגון: דיכאון, חרדה, סימפטומים פוסט-טראומטיים ועוד. תוצאות השאלונים מוצגות באופן גרפי שמראה את סימפטומי הליבה לאורך ציר הזמן. אמצעי זה מאפשר לצוות המטפל לנטר את מצבה של המטופלת והתגובה לטיפול, להתאים את הטיפול בהתאם לתגובותיה, ולבחון את קשר בין הסימפטומים לשינויים ההורמונליים במהלך המחזור החודש ולטפל בהתאם. בנוסף, חשוב לציין כי כלי זה מאפשר למטופלות לדווח באופן יום-יומי על מצבן בזמן ובמקום בו הן בוחרות, ולראות את השינוי על ציר הזמן. אופן זה מתאפשרת סינתזה בין הרושם הקליני בבדיקה לבין הסימפטומים הקליניים, כפי שדווחו על ידי המטופלת עצמה ומהווה בסיס לגשר בין הצוות המטפל ובין המטופלות.

מובילי הפרוייקט:

ד"ר ראובני: פסיכיאטרית מבוגרים המתמחה בבריאות הנפש של האישה, בדגש על הפרעות פסיכיאטריות הקשורות לתקופות של שינויים הורמונליים, כולל הריון, לידה, וסת, טיפולי פוריות. ד"ר ראובני הקימה לאחרונה את מרפאת הילה בביה"ח הדסה בירושלים המבוססת על טיפול משולב של בריאות הנפש והמערך הגניקולוגי בבית החולים כמו כן, ד"ר ראובני זכתה לאחרונה  במענק ISF לרופא-חוקר בביה"ח על הצעת מחקר בנושא השפעות חשיפה לטראומה בילדות על דיכאון וחרדה במהלך ההיריון ואחרי הלידה.


ד"ר שלו: פסיכיאטר ילדים ונוער העובד למעלה מעשור במחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בהדסה עין כרם. במסגרת עבודתו הוא מטפל במתבגרות הסובלות מהפרעות אכילה, דיכאון, הפרעה פוסט טראומטית, חרדה ואובדנות. כמו כן עוסק ד"ר שלו במחקר הבוחן את יעילותן של שיטות טיפול חדשות בבנות נוער הסובלות מנטייה אובדנית. מחקר זה עושה שימוש באמצעים מקוונים חדשניים.

פרויקט מעטפת

 

מהי מעטפת- המרכיב העקרי בפרויקט מעטפת הינו אפליקציה חדשנית ומצילת חיים לנפגעות  ונפגעי אלימות מינית.  מטרתה של האפליקציה, היא להעניק מעטפת של מענים, לכלל האוכלוסיה -ללא הבדל דת, גזע, מין ומגזר. תומכת בחמש שפות ומותאמת לכל שלב  בהתמודדות של הנפגעות - בין אם זו פגיעה שהתרחשה בילדות, בהווה ו/או מתמשכת. מספקת מענה חירום, ומלווה בשלבי הטיפול ושיקום . האפליקציה מסייעת  לנפגעות האונס להתגבר על הבלבול וחוסר האונים הנובעים הרבה פעמים  מעודף המידע באינטרנט, ומרכזת במקום אחד את כל המידע הנחוץ, באופן דיסקרטי ואישי, עם ממשק  נוח באופן שמותאם ספציפית למשתמשת (כך למשל, אישה מהמגזר החרדי, ירוכז לה כל המידע הרלוונטי לאוכלוסיה זו). פיצ'ר החירום שלנו כולל טכנולוגיות חדשניות המאפשרות הזעקת עזרה, כאשר אנחנו לוקחים בחשבון שהפלאפון לא תמיד זמין לנפגעת, והקריאה נעשית באופן דיסקרטי מבלי שהפוגע מודע לכך. באמצעות טכנולוגיה חדשנית,  מופעלת אזעקה שקטה המגיעה אל מוקד החירום, ומשדרת למשטרה את מיקום האירוע . כמו כן, תופעל מצלמה "שקטה" שתתעד ותקליט את האירוע, ותשדר און ליין את המתרחש בזירת האירוע  לגורמי הביטחון, ללא ידיעת הפוגע. 

 

חיפוש המענים והנגשת המידע כוללים אינפורמציה בתחומים הרלוונטיים העקריים כגון גורמי רפואה, בריאות הנפש, משפט, הלכה,  וכד'. כך למשל מיקום ומידע בנושא של חדרי המיון האקוטיים  לנפגעות, לקבל הסבר מפורט על צעדים ראשוניים, חשיבותם של החדרים,  מה  כדאי ומה לא מומלץ לעשות וכן הלאה, וכן לבקש ולקבל ליווי. עוד במידע יהיו את הדברים הפחות מוכרים כגון ליווי הריון לנפגעות תקיפה מינית, מטפלים (בכל התחומים) מיודעי טראומה, עמותות ושירותיהן, לאוכלוסיות ספציפיות-מידע כמו -הדרכות כלה לנשים עם עבר של פגיעה וכיו"ב. הכספת "- האפשרות לתעד (אודיו\וידאו\ טקסט) הודעה קצרה, מסמכים, הודעת קול, תמונה, מילה או יומן מסע מתמשך, ולשלוח "החוצה" למקור חיצוני שמור, ואותו תיעוד נמחק מיידית מהפלאפון מבלי להשאיר עקבות , כך שהיא לא צריכה לפחד "לדבר" את הדברים שלה, אך מצד שני לא משאירה עקבות שיכולים לגרום לפגיעה בה מצד מי שמאיים עליה.

מובילת הפרויקט:

הילה ורנר - נשואה, אם לארבעה מקסימים. ובן זוגי ואני, שנינו עומדים לסיים לימודי רפואה.

אני הקטנה מבין 10 אחים. וגדלתי בירושלים. גרה כעת ביוקנעם המושבה באזור הצפון. פעילה  חברתית ומתנדבת  שנים רבות, בתחומים של ילדים חולי סרטן, מבוגרים וקשישים עם מחלות כרוניות קשות (הפגת בדידות), אך עיקר הפעילות שלי הוא בנושא של נפגעות תקיפה מינית. 

לידה זה כח

בוט בוואצאפ שמעניק מידע לנשים חרדיות בהריון ולאחר לידה. הפרויקט מקדם העברת ידע בתחום הריון ולידה בקורונה מאנשי מקצוע לנשים בשטח, תוך התאמה מלאה לכללי הכשרות החרדיים. כמו כן הפרויקט מתווך את צרכי הנשים החרדיות לבתי החולים כדי שיצליחו לתת מענה הולם ליולדות בתקופת הקורונה.

 

מובילת הפרוייקט:

נעמה עידן - מאז שאני מכירה את עצמי זיהיתי שאני יזמת. אני חרדית ויש לי 7 ילדים. היוזמה בתחום הבריאות נולדה בזכות הבייבי החדשה שלי. בעשור האחרון אני עוסקת בתחומי הפרסום-שיווק והתקשורת ופעילה חברתית בתחום נשים במגזר החרדי.

© כל הזכויות שמורות לקרן בריאה 2020 Briah Fund 

  • Facebook
  • Instagram
  • Twitter
  • YouTube