אודות הקרן
הבעיה
(או: למה אתן מתמקדות בנשים?)
החזון שלנו
כי בריאות אינה רק היעדר מחלה, אלא איכות חיים גופנית ונפשית.
איכות חיים זו נגזרת, בין היתר, מיכולתו של אדם להבין, להשפיע ולנהל את בריאותו.
כי מפגש רפואי תמיד מתקיים בהקשר חברתי. לפיכך, דעות קדומות ותפיסות בנוגע לנשים נוכחות גם במפגש רפואי, ומשפיעות על מהלך הטיפול.
כי הידע של נשים אודות גופן הוא ידע רלוונטי, וחייב להילקח בחשבון.
כי יש להבין את גוף האישה כשלם, גופנית ונפשית.
*
*
*
*
*
אנו מאמינות
כשהרפואה מדברת על "גוף האדם" היא מדברת בעיקר על גברים.
הרבה פעמים, ההתייחסות הרפואית לנשים היא כאל גברים עם רחם.
אבל האמת היא שהשוני בין נשים לגברים הוא גדול ומורכב יותר מגינקולוגיה בלבד - לנשים יש מסת שריר שונה, הורמונים שונים, פעילות לב שונה - מגיעה להן התייחסות רפואית מותאמת. בנוסף, נשים עוברות בדיקות אינטימיות בתדירות גבוהה ומגיל צעיר ביחס לגברים, וכן עשויות להזדקק למערכת הבריאות בנקודות חיים רגישות במיוחד כגון אובדן היריון, פגיעה מינית טיפולי פוריות ועוד.
רוב המחקר הרפואי מבוסס על גוף הגבר, והטיפול מכוון בהתאם. נשים עדיין נוטלות תרופות שנוסו אך ורק על גברים ועדיין סובלות מתת אבחון במחלות לב, כי התסמינים עשויים להיות שונים.
בנוסף, ואין איך להתחמק מזה - אנחנו חיות בחברה שמתייחסת אחרת לנשים ולגברים, התייחסות שמלווה אותנו לתוך חדרי הטיפול. לא פעם, נשים נתפסות כחלשות, כהיסטריות, ככאלה שלא יכולות להחליט לבד על הגוף שלהן ועל הטיפול הרפואי שהן רוצות. מחקר אחד הראה שבממוצע, נשים ממתינות כ-15 דקות יותר בחדר המיון, כי עדיין יש כאלה שחושבים שנשים 'סתם מתלוננות'.
אנחנו מאמינות שלמול האתגרים האלו נשים חייבות להשמיע קול, לקחת אחריות על סוגיות שקשורות לבריאות שלנו ולדרוש את הזכויות המגיעות לנו.
לשפר את מערכת הבריאות בישראל, כדי שזו תתאים לנשים מרקעים שונים. ליצור מצב בו כל אישה תוכל להבין, לבחור ולנהל את בריאותה כרצונה. להרחיב את אפשרויות הבחירה של נשים במצבים בריאותיים שונים.
לשפר את השירות הניתן לנשים במצבים רגישים כגון לאחר טראומה מינית, אובדן הריון ועוד.
*
*
*
*
כמו הרבה לידות, הלידה של קרן בריאה צמחה מתוך חוויה כואבת. רצף של סיפורי חיים הובילו אותי להקים את הקרן, אולם סיפור אחד עומד לנגד עיני באופן מיוחד.
באפריל 2014 הייתי בהריון עם בני ובתי, הריון תאומים שנוצר כתוצאה מטיפולי הפריה. יום אחד, באמצע חודש חמישי, התחילו פתאום כאבים לא ברורים. החלטתי ללכת להיבדק במוקד נשים של קופת החולים. מרגע לרגע הכאבים התגברו, ואני התחלתי להיכנס ללחץ. כאשר נכנסתי סוף סוף לחדר הרופא, הודעתי לו שמשהו לא תקין, והתחננתי לעזרה. הרופא התורן ביקש שארגע ואעלה על הכיסא. כשבדק אותי, הפטיר בעצבים ש"הכל בסדר גמור", ואז הסביר לי שנשים בהריון- לפעמים רגשניות יתר על המידה, לפעמים נכנסות להיסטריה משום דבר. זו הייתה אבחנתו- לחץ מוגזם של הריונית היסטרית.
אני, שכבר ידעתי בגופי שמשהו לא בסדר, ביקשתי שיעזרו לי להגיע למיון. הרופא הסתכל עלי בשעשוע, רשם לי הפניה למיון ואמר שאם אני מתעקשת, שאגיע לשם בעצמי.
עד היום אין לי מושג איך הצלחתי תוך כדי הכאבים להגיע לבדי למיון, אבל כשהגעתי התברר שאני בתהליכים מתקדמים של לידה. הובהלתי במהירות לחדר לידה ושם ילדתי בצער רב את בני ובתי, שנולדו ללא רוח חיים.
בתקופה שלאחר מכן, גיליתי שההתעלמות שחוויתי באותה סיטואציה לא הייתה חוויה ייחודית לי. גיליתי למשל, שכאשר נשים וגברים מתלוננים על אותם כאבים ואותם תסמינים- לאישה יש סיכוי גבוה יותר להישלח לפסיכולוג ולקבל תרופות הרגעה, במקום אבחון מעמיק. לא בגלל אפליה מכוונת, פשוט בגלל שנשים נוטות להיתפס כרגשניות ומתלוננות.
מתוך החוויה הזאת החלטתי להקים את קרן בריאה, לקדם תנועת בריאות פמיניסטית ולהשפיע על מערכת הבריאות בכדי שזו תותאם לצרכים של נשים מרקעים שונים. אז כמו הרבה לידות, הקרן נבראה מתוך חוויה כואבת. אך גם כמו הרבה בריאות חדשות, הקרן הפכה לישות עצמאית ובועטת. אני מתרגשת להביט בה מהצד ולראות את תגובות הסביבה, שמוכיחות לי פעם אחר פעם כמה התנועה הזו נדרשת.
"